חינוך ביתי, שיטת חינוך שמוצאת לה עוד ועוד אוהדים בישראל ובעולם כולו, היא השיטה בה בחרנו גם אנחנו לגדל את בתנו, שהיום היא בת 6 (ולכן אמורה הייתה ללמוד בכתה א).
מרבית המשפחות הנוקטות בדרך זו בארץ (מעל 2000 משפחות נכון לשנת 2006, השנה ודאי יותר) הן חלק מקבוצה גדולה עוד יותר של משפחות שמכנות את עצמן משפחות "באופן טבעי". משפחות אלו דוגלות בעוד רשימת רעיונות, שבחלקם גם אני תומכת ולחלקם אני מתנגדת. אני שרואה את עצמי כיותר חלק מה"מיינסטרים" הישראלי, משתדלת לקיים כל אחד מהעקרונות בהם אני תומכת, אבל לפעמים זה לא ממש מתאפשר.
אנשי "באופן טבעי" דוגלים בהנקה עד גיל מאוחר, בעקרון הרצף, ב"מיטה משפחתית" עד גיל מבוגר, באכילת מזון אורגני בלבד, מתנגדים למתן חיסונים ולחלק מהטיפולים הרפואיים הקונבנציונליים ועוד. כחלק מגישה זו, אלה מביניהם שבחרו בחינוך ביתי גם מעדיפים את השיטה הקרויה בפיהם "חינוך לאין שיעור" ובאנגלית UnSchooling, ומשתדלים להמעיט עד אפס את חשיפת כל בני המשפחה לטלביזיה. אין ספק שחלק מהרעיונות נפלאים, אבל מתוך אלה יש כמה שפשוט קשה מאוד לישמם, בעיקר אם המשפחה עירונית ואין לה רצון ו/או יכולת לעזוב את העיר.
אז יש מעט משפחות שבחרו בדרך האחרת. בחרו ללמד את ילדיהם בבית, תוך שבאופן חלקי בלבד מיישמים את עקרונות "באופן טבעי", ומבחינה לימודית מעדיפות לשלב גם מידה מסוימת של למידה מסודרת. גם בקרב המשפחות שזו דרכן יש שונות לא מעטה. בחלקן יושבים עם הילד על לימודיו שעות רבות, באחרות רק חלק קטן מאוד מהיום; בחלקן ההורים הם גם המורים, בחלקן נעזרים בשרותי מורים פרטיים ובאחרות שילוב.
להעניק לילדינו חינוך ביתי במדינת ישראל, ולא להיות חלק מקבוצת "באופן טבעי" זה כאילו להיות לא כאן ולא שם. כמו כל מי שבחרו בחינוך ביתי, גם אנחנו הותקפנו בראשית הדרך ע"י בני משפחה ומכרים רבים אחרים. אנשי "באופן טבעי" בהחלט קבלו אותנו, וסייעו לנו כשהיה במה. אבל משתמו בעיותינו הכל נסתיים.
גם המערכת לא מקבלת אותנו כראוי. לא יודעים "איך לאכול" אנשים כמונו. אנשים שבחרו לא לשלוח את בתם לבית הספר, אבל כן רוצים (למשל) לחסן אותה. אנשים שבחרו עבור בתם בחינוך ביתי, אבל כן רוצים מידה של שיתוף פעולה עם המערכת.
מקומם של אלה השולחים את ילדיהם למערכת הממלכתית או לבתי ספר אלטרנטיביים שמור ומכובד, בדיוק כפי ששמור ומכובד מקומם של אנשי "באופן טבעי" שבחרו בחינוך ביתי, אבל עושה הרושם שאם גם מקומם של הבוחרים בדרך הביניים תכובד אז החברה הישראלית תהייה בריאה ושלמה יותר.
מרבית המשפחות הנוקטות בדרך זו בארץ (מעל 2000 משפחות נכון לשנת 2006, השנה ודאי יותר) הן חלק מקבוצה גדולה עוד יותר של משפחות שמכנות את עצמן משפחות "באופן טבעי". משפחות אלו דוגלות בעוד רשימת רעיונות, שבחלקם גם אני תומכת ולחלקם אני מתנגדת. אני שרואה את עצמי כיותר חלק מה"מיינסטרים" הישראלי, משתדלת לקיים כל אחד מהעקרונות בהם אני תומכת, אבל לפעמים זה לא ממש מתאפשר.
אנשי "באופן טבעי" דוגלים בהנקה עד גיל מאוחר, בעקרון הרצף, ב"מיטה משפחתית" עד גיל מבוגר, באכילת מזון אורגני בלבד, מתנגדים למתן חיסונים ולחלק מהטיפולים הרפואיים הקונבנציונליים ועוד. כחלק מגישה זו, אלה מביניהם שבחרו בחינוך ביתי גם מעדיפים את השיטה הקרויה בפיהם "חינוך לאין שיעור" ובאנגלית UnSchooling, ומשתדלים להמעיט עד אפס את חשיפת כל בני המשפחה לטלביזיה. אין ספק שחלק מהרעיונות נפלאים, אבל מתוך אלה יש כמה שפשוט קשה מאוד לישמם, בעיקר אם המשפחה עירונית ואין לה רצון ו/או יכולת לעזוב את העיר.
אז יש מעט משפחות שבחרו בדרך האחרת. בחרו ללמד את ילדיהם בבית, תוך שבאופן חלקי בלבד מיישמים את עקרונות "באופן טבעי", ומבחינה לימודית מעדיפות לשלב גם מידה מסוימת של למידה מסודרת. גם בקרב המשפחות שזו דרכן יש שונות לא מעטה. בחלקן יושבים עם הילד על לימודיו שעות רבות, באחרות רק חלק קטן מאוד מהיום; בחלקן ההורים הם גם המורים, בחלקן נעזרים בשרותי מורים פרטיים ובאחרות שילוב.
להעניק לילדינו חינוך ביתי במדינת ישראל, ולא להיות חלק מקבוצת "באופן טבעי" זה כאילו להיות לא כאן ולא שם. כמו כל מי שבחרו בחינוך ביתי, גם אנחנו הותקפנו בראשית הדרך ע"י בני משפחה ומכרים רבים אחרים. אנשי "באופן טבעי" בהחלט קבלו אותנו, וסייעו לנו כשהיה במה. אבל משתמו בעיותינו הכל נסתיים.
גם המערכת לא מקבלת אותנו כראוי. לא יודעים "איך לאכול" אנשים כמונו. אנשים שבחרו לא לשלוח את בתם לבית הספר, אבל כן רוצים (למשל) לחסן אותה. אנשים שבחרו עבור בתם בחינוך ביתי, אבל כן רוצים מידה של שיתוף פעולה עם המערכת.
מקומם של אלה השולחים את ילדיהם למערכת הממלכתית או לבתי ספר אלטרנטיביים שמור ומכובד, בדיוק כפי ששמור ומכובד מקומם של אנשי "באופן טבעי" שבחרו בחינוך ביתי, אבל עושה הרושם שאם גם מקומם של הבוחרים בדרך הביניים תכובד אז החברה הישראלית תהייה בריאה ושלמה יותר.
אמא עירונית, מגדלת את בתה בחינוך ביתי שבו אני משלבת לימודים מסודרים. לא משתייכת לקבוצת "באופן טבעי", על אף שעם חלק מרעיונותיהם מסכימה.
